שאילתה לשר להגנת הסביבה מפי ח"כ איתן כבל:
באחרונה פורסם מחקר שלפיו השימוש בנורות חסכוניות מהווה סכנה ממשית.
רצוני לשאול:
1. האם משרדך בדק את הנושא?
2. האם המחקר ידוע לך?
3. אילו פעולות בכוונתך לנקוט כדי להזהיר את הציבור משימוש בנורות?
תשובת השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
1–2. תודה, אדוני היושב-ראש. המשרד שלי בהחלט מודע למחקר ובדק את הנושא. בין מכלול היתרונות והחסרונות של הגברת השימוש בנורות חסכוניות נבדקו גם החששות לגבי סיכונים. אני לא אומר שיש חסרונות. נבדק אם יש חסרונות.
המחקר, שבוצע על-ידי חוקרים של אוניברסיטת חיפה, הטכניון בחיפה ואוניברסיטת הרווארד, על הקשר האפשרי בין חשיפה לתאורה מלאכותית בלילה – תבין מאיפה התחיל המחקר, אוקיי, מה היתה מטרתו הראשונית: הקשר האפשרי בין חשיפה לתאורה מלאכותית בלילה ואי-יצירת מלטונין. עוד לפני פרסומו, בין הסיכונים שנבדקו בהקשר של נורות החסכוניות מסוג PL, פלואורסצנטים, היו: חשיפה מוגברת לקרינה אולטרה-סגולה, חשיפה לכספית במקרה של שבר, חשיפה מוגברת לשדה מגנטי ופגיעה ביצירת מלטונין. משרד הבריאות פרסם בנובמבר 2009 חוות דעת הקוראת לאמץ את המלצות הסוכנות הבריטית להגנת הסביבה, הכוללות: העדפת שימוש בנורות בעלות דופן אטומה, והימנעות מחשיפה יותר משעה לנורות CFL במרחק שפחות מ-30 סנטימטרים.
כלומר, ופה אני אפשט את הדברים, יש להעדיף נורות בעלות דופן אטומה, וכל חברות הנורות מבינות את זה ומעודדות עכשיו את ההטמעה של הלקח הזה, אבל בכל מקרה, גם כשמדובר בנורה עם דופן לא אטומה, ממליצים להימנע מחשיפה מעל שעה לנורות CFL במרחק שפחות מ-30 סנטימטרים. זאת אומרת, ברוב המקרים, אם אדם לא מטפס לתקרה, או אם הוא לא בנה תקרה נמוכה באופן ממש יוצא דופן – ונראה לי שבמקרה שלך אין חשש, המרחק הוא יותר מ-30 סנטימטרים, אפשר להרגיע את הציבור; לעם ישראל יש המון יתרונות. בגובה – זה לא היתרון הבולט שלו.
3. מה אנחנו מתכוונים לעשות כדי להזהיר את הציבור? אז קודם כול, השימוש בנורות חסכוניות הוא עדיין רחוק מאוד, במדינת ישראל, ממה שהיינו רוצים לראות, כי בואו לא נשכח שהפחתת השימוש בחשמל תפחית את זיהום האוויר ממשק האנרגיה, שהוא אחראי לאחוזים ניכרים מזיהום האוויר בישראל.
אבל אנחנו בכל מקרה מקיימים ונמשיך לקיים התייעצויות עם משרד הבריאות לגבי אופן אזהרת הציבור מפני חשיפה לתאורה מלאכותית בלילה. לגבי הנורות החסכוניות, היתרונות שבשימוש, הנובעים מהחיסכון האנרגטי והקטנת פליטת מזהמי האוויר, עולים לדעתנו על החסרונות גם לאחר התייחסות פרטנית לתוצאות המחקר.
כלי העידוד המרכזי בעולם, שאנחנו בוחנים גם בישראל, הוא איסור שימוש בנורות בזבזניות ומעבר לנורות חסכוניות במדינות רבות, כגון מדינות שדואגות לבריאות, אני מעריך, לא פחות מאתנו, באיחוד האירופי התחיל כבר ב-2009 מהלך של הוצאת הנורות הבזבזניות, מהלך שיושלם עד סוף 2012. בארצות-הברית המהלך מתחיל ב-2012 ואמור להסתיים ב-2014, ואנחנו נעקוב, כמובן, יחד עם סוכנויות להגנת הסביבה ומשרדי הבריאות על מהם הצעדים הננקטים, וכמובן נעשה כמיטב שיפוטנו.
שאלה נוספת:
איתן כבל (העבודה):
אני מודה לאדוני השר על התשובה, אבל אני מוכרח לומר לך שב"זמנים מודרניים" של "ידיעות אחרונות", פרסמה יהודית יהב את המחקר, בעצם, וזה הרבה מעבר לעניין הזה. היא כותבת שם ומצטטת: כאשר נורת חשמל חסכונית נשברת יש לעזוב במהירות את החדר שבו היא נשברה למשך 15 דקות לפחות. אין לשאוב את השברים בשואב אבק, כדי שלא יתפזרו, אלא לעטות כפפות גומי, לאסוף ולזרוק לשקית אטומה".
מה אני רוצה לומר? את החלק הזה כבר – איך אומרים – אני כבר התגברתי עליו, גם בגלל הגובה שלי, אבל גם מעבר לדברים נוספים. אבל אם אני מתייחס לדברים ככה, לגופם, הרי אנחנו מעודדים, ואנחנו באותו צד, כדי שיהיה חיסכון באנרגיה. כאן מדובר באמירה מאוד – שלדעתי אנשים אפילו לא מודעים לה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
קודם כול, אני לא יודע, אני זוכר מילדותי, בלי קשר לחסכוני – לא חסכוני, שכשפלואורסצנט היה מתפוצץ כשהוא היה באשפה, פעם היינו זורקים אבנים גדולות על ערימות אשפה, לפחות איפה שאני גדלתי - -
איתן כבל (העבודה):
גם איפה שאני גדלתי.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
זה נכון. כמעט הגענו לאו"ם. בכל אופן, ידענו שצריך – אל"ף, לברוח ולא לנשום את מה שעולה מהפיצוץ של המסך או הפלואורסצנט. אני לא יודע, גם לא פינינו בידיים את זה, האמת, ונזהרנו מאוד לא להיחתך מזה. אז אני מקווה שעם ישראל מבין, זה הגיוני אפילו, שכך צריך לעשות בכל נורה, דרך אגב, כשהיא מתפוצצת, אבל אני לא קראתי את המאמר, ויהודית יהב בדרך כלל יודעת על מה היא מדברת. אני מקבל את מה שאדוני אומר, ואם צריך להגביר את מודעות הציבור לאזהרה משום שהממשלה עכשיו מתחילה לעודד את השימוש, אז האחריות עליה בהחלט גדולה יותר – אני מקבל את ההערה הזאת ואני אבדוק עם משרדי מה אנחנו צריכים לעשות - - -
איתן כבל (העבודה):
אעביר את הכתבה.